יום שישי, 10 בפברואר 2012

כאן שביתה?

אתחיל ואומר שאני בעד מאבקם של עובדי הקבלן. זו צורת העסקה פוגענית וגרועה.
אבל השביתה הזו מיותרת.

השביתה זו פוגעת רק באנשים הפשוטים, אלו שזקוקים לחתימה של הבנק על טופס, שזקוקים לסייעת בגן העירוני, שצריכים להמשיך תהליכים בריאותיים בבתי החולים הממשלתיים...
השביתה הזו יוצרת לחץ רק על מי שנושא במרבית העומס גם כך...
השביתה הזו לא עולה למשק יותר מדי כסף (יחסית לשביתות כלליות) ולכן אף אחד במשרד האוצר לא בלחץ לסיים אותה.
השביתה הזו לא תופסת "נפח" גדול מדי מהמשק ולכן גם בית המשפט לא מבקש לסיים אותה.
השביתה הזו משאירה את עופר עיני יותר על מסכי הטלוויזיה שלנו, כך שאולי (וזו ספקולציה - אבל היא לא נראית לי כל כך מופרכת בימים אלו של חוסר אמון) גם הוא נהנה ממנה קצת...

ובינתיים?
בינתיים אנחנו נשארים שבויים של הסידורים הפשוטים שלנו, בכל יום עד ל6:00 לפנות בוקר כדי לדעת האם התור שלי למרפאות החוץ מתקיים או לא? האם יש לילדה גן? האם יהיה לי איך להגיע לעבודה?

במחאה החברתית של הקיץ האחרון עלתה טענה שהכלכלה הישראלית היא מעין בת-כלאיים של הסוציאליזם והקפיטליזם. גם השביתה הזו, מאוד מזכירה את הערבוביה הלא מוצלחת הזאת.
שביתה, היא אפקטיבית, רק כאשר היא מצליחה להסב את תשומת לבם של מקבלי ההחלטות.
השביתה הזאת לא פוגעת בקפיטל, היא פוגעת בסוציאלי.
וזה, עצוב ככל שיהיה לא מזיז כבר לאף אחד.
כפי שזה נראה, גם לא לנציגות העובדים.

לטעמי, אם המטרה חשובה מספיק - צריך להחליט:
או שמשביתים את כל המשק. כולו. כולל מערכות החינוך, משרדי הממשלה, הכל... כך שמישהו באמת יילחץ מהעלות של השביתה למדינה ויזדרז לקדם עניינים...
או שלא משביתים ומוצאים דרך אחרת לפעול.

חצי שביתה לא מסייעת לכלום.
חצי שביתה רק ממאיסה את המאבק על כולם, ויוצרת הרבה אנטגוניזם.
חצי שביתה גורמת למועקה גדולה על כתפי אזרחים ובסופה בדרך כלל לא מושגות התוצאות הרצויות.
חצי שביתה משדרת לי, כאזרחית, שעובדי הקבלן חשובים כדי שיהיה על מה לדבר ועל מה להתראיין בחדשות, אבל לא חשובים מספיק כדי להבעיר בשבילם את המשק.
חצי שביתה פגועת בכלכלת משפחות שגם ככה בקושי סוגרות את חודש...
מעניין אם מישהו בדק פעם במקרה כמה מקרי פיטורים יש אחרי שביתות קטנות כאלו? יש לי תחושה שאפשר יהיה לראות עליה בפיטורים של אמהות/אבות/עובדים שמסתמכים על תחבורה ציבורית/אנשים פחות בריאים בתקופות כאלו, כשהמעסיקים פשוט מבינים שלהעסיק מישהו שכל פעם עשוי "להיעלם" מהעבודה זה פחות משתלם... (ואגב, אני לא מאשימה את המעסיקים הללו. רב העסקים בישראל הם עסקים קטנים שלא יכולים לתפקד בלי העובדים שלהם...).

יש היגד אחד שזכור לי טוב טוב מתקופת הילדות:
"רק לחמור מראים חצי עבודה".
מעניין למי מראים חצי שביתה?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה