היום היה יום ארוך.
מאד ארוך.
וככל שהיה ארוך, כך היה נפלא...
בשבוע הזה, בו אני מבלה רק עם הגמדון, ניסיתי לסדר כך שנוכל לעשות הרבה דברים שהנינג'ה עוד קטנה מדי להשתתף בהם, או שיהיה מאוד קשה לעשות עם שניהם.
אחד הרעיונות הראשונים היה מוזיאון הילדים בחולון.
אחרי שבלילה, מכל בני המשפחה דווקא אני העליתי חום (להעלות חום בערב באופן לא ברור זה לא תפקיד של תינוקות?) לא היה ברור לי מה יהיה מצבי בבוקר, אבל זה, הביא איתו תחושות טובות ויכולת מופלאה להתגבר על הלילה הקשה.
ב8:00 התחלנו להתארגן.
ההזמנה למוזיאון היתה ל12:30, ולא חשבתי שיש טעם לצאת כל כך מוקדם בבוקר ולדחוס עוד מפגש או משהו לפני המוזיאון. שכבודו יונח במקומו...
אחרי כשעה נדי התחיל להיות חסר מנוחה.
"נו! מתי הולכים לתערוכה בתיאטרון?!" שאל.
הזכרתי לו שמדובר במוזיאון, וחיבקתי לנחם את חוסר הסבלנות שלו.
סביב 9:30 נשברתי. במקום לחכות עוד שעה בבית, על קוצים יצאנו מצויידים בכריכים ופירות, בייגל'ה ובקבוקי מים לאוטו ונסענו לחולון.
מוזיאון הילדים יושב צמוד לפארק רחב ידיים, פארק פרס.
הגענו כשעה וחצי לפני מועד ההזמנה.
פרט למשטחי הדשא הנקיים למדי, מצאנו גם פארק חבלים בסגנון "גן נגיש", ומתקני משחק רגילים.
המתקנים היו בשמש, והגן הנגיש מוצל.
נחשו במה בחרנו...
אחרי כשעה במתקנים, שכללו גם פיקניק על הדשא, פנינו אל המוזיאון.
הכניסה אל המוזיאון עוברת על גשר (הגמד מאד התרגש מהעניין!) מעל אגמון מלאכותי שתיאורטית ניתן לשכור בו סירות פדאלים.
נראה לי שלא סתם עמדת הסירות היתה שוממה...
ראשית, האגם קטנטן... בסיבוב של 10 דקות אפשר להקיף אותו פעמיים.
שנית, ואולי הרבה יותר משמעותי - הוא ריח המים העומדים שעולה מהאגם הזה. ריח מתקתק-רקוב שבאמת ששמחתי לעבור אותו ולהתרחק ממנו.
נכנסנו למוזיאון.
בכניסה הופננו לעמדת החלוקה לקבוצות. היכן העמדה? כמובן, בקפיטריה.
הגמדון הסתכל אלי בעיניים כמהות וביקש ארטיק.
הבטחתי לו שיותר מאוחר נלך לאכול, ואז יקבל משהו מתוק.
בגבורה רבה הוא עמד באכזבה.
נקראנו אל מדריכה מקסימה, שלא התייאשה מחוסר התקשורת של ילדי הקבוצה איתה (בסופו של דבר הם דווקא שוחחו איתה רבות, זה רק לקח זמן עד לשבירת הקרח).
הקבוצה מנתה ארבעה ילדים וארבע אמהות/סבתות שלוו אותם.
פרט לגמד הפרטי שלי היו שם עוד שני גמדונים חביבים ועוד גמד אחד בגיל של שיא שלב ה"דווקא" וה"אני שונא את זה".
לשמחתי הוא לא הפריע מאוד... רק קצת.
עלילת הסיור "המסע לתיקון ממלכת הזמן" היתה מאוד מלהיבה. תוך 10 דקות הגמדונים יצרו קשר עם המדריכה, ואח"כ גם אחד עם השני ורצו במרץ רב למלא אחר כל משימה שהיא הטילה עליהם.
סיפור המסגרת כלל שני זחלים, ההופכים לגלמים לקראת הפיכתם לפרפרים, אשר אינם מצליחים לצאת מן הגולם, משום שהזמן תקוע ולא עובר.
בסופו של הסיור הצלנו את העולם והזמן הפסיק לעמוד מלכת.
אפשר לנשום לרווחה.
מאחר ומי ש"ליווה" את הסיפור לאורך כל הדרך היו אותם זחלים בדרך להיות פרפרים, הסיור הסתיים בחוויית תעופה קטנה: כל ילד חובר לרתמת גוף ועל ידי מתקן מיוחד, יכל לעוף בחדר שבראש התערוכה.
מי שלא ראה את הפרצוף של הגמדון מעופף, לא ראה פרצוף מאושר מימיו...
אחרי המוזיאון, נסענו לאכול צהריים עם סבא ולאחר מכן לבקר חברים (מה, אם אנחנו כבר באיזור המרכז, יש לסחוט את העניין עד תום... לא?).
אחר הצהריים היה מופלא.
לשמחתי החיבור בין הילדים היה פשוט וקל, כל מה שהיה צריך הוא לקחת כדור ולרדת לפארק הסמוך לביתם של החברים, ולכל השאר דאגו הילדים.
סביב 20:15 יצאנו הביתה, עייפים ומלאי חוויות מוצלחות. הגמד נרדם מיד, ואני התאמצתי שלא (הצליח לי!).
מחר יום חדש...
עלויות היום:
2 כרטיסים למוזיאון הילדים: 72 ש"ח (הנחה דרך ארגון המורים).
מאד ארוך.
וככל שהיה ארוך, כך היה נפלא...
בשבוע הזה, בו אני מבלה רק עם הגמדון, ניסיתי לסדר כך שנוכל לעשות הרבה דברים שהנינג'ה עוד קטנה מדי להשתתף בהם, או שיהיה מאוד קשה לעשות עם שניהם.
אחד הרעיונות הראשונים היה מוזיאון הילדים בחולון.
אחרי שבלילה, מכל בני המשפחה דווקא אני העליתי חום (להעלות חום בערב באופן לא ברור זה לא תפקיד של תינוקות?) לא היה ברור לי מה יהיה מצבי בבוקר, אבל זה, הביא איתו תחושות טובות ויכולת מופלאה להתגבר על הלילה הקשה.
ב8:00 התחלנו להתארגן.
ההזמנה למוזיאון היתה ל12:30, ולא חשבתי שיש טעם לצאת כל כך מוקדם בבוקר ולדחוס עוד מפגש או משהו לפני המוזיאון. שכבודו יונח במקומו...
אחרי כשעה נדי התחיל להיות חסר מנוחה.
"נו! מתי הולכים לתערוכה בתיאטרון?!" שאל.
הזכרתי לו שמדובר במוזיאון, וחיבקתי לנחם את חוסר הסבלנות שלו.
סביב 9:30 נשברתי. במקום לחכות עוד שעה בבית, על קוצים יצאנו מצויידים בכריכים ופירות, בייגל'ה ובקבוקי מים לאוטו ונסענו לחולון.
מוזיאון הילדים יושב צמוד לפארק רחב ידיים, פארק פרס.
הגענו כשעה וחצי לפני מועד ההזמנה.
פרט למשטחי הדשא הנקיים למדי, מצאנו גם פארק חבלים בסגנון "גן נגיש", ומתקני משחק רגילים.
המתקנים היו בשמש, והגן הנגיש מוצל.
נחשו במה בחרנו...
אחרי כשעה במתקנים, שכללו גם פיקניק על הדשא, פנינו אל המוזיאון.
הכניסה אל המוזיאון עוברת על גשר (הגמד מאד התרגש מהעניין!) מעל אגמון מלאכותי שתיאורטית ניתן לשכור בו סירות פדאלים.
נראה לי שלא סתם עמדת הסירות היתה שוממה...
ראשית, האגם קטנטן... בסיבוב של 10 דקות אפשר להקיף אותו פעמיים.
שנית, ואולי הרבה יותר משמעותי - הוא ריח המים העומדים שעולה מהאגם הזה. ריח מתקתק-רקוב שבאמת ששמחתי לעבור אותו ולהתרחק ממנו.
נכנסנו למוזיאון.
בכניסה הופננו לעמדת החלוקה לקבוצות. היכן העמדה? כמובן, בקפיטריה.
הגמדון הסתכל אלי בעיניים כמהות וביקש ארטיק.
הבטחתי לו שיותר מאוחר נלך לאכול, ואז יקבל משהו מתוק.
בגבורה רבה הוא עמד באכזבה.
נקראנו אל מדריכה מקסימה, שלא התייאשה מחוסר התקשורת של ילדי הקבוצה איתה (בסופו של דבר הם דווקא שוחחו איתה רבות, זה רק לקח זמן עד לשבירת הקרח).
הקבוצה מנתה ארבעה ילדים וארבע אמהות/סבתות שלוו אותם.
פרט לגמד הפרטי שלי היו שם עוד שני גמדונים חביבים ועוד גמד אחד בגיל של שיא שלב ה"דווקא" וה"אני שונא את זה".
לשמחתי הוא לא הפריע מאוד... רק קצת.
עלילת הסיור "המסע לתיקון ממלכת הזמן" היתה מאוד מלהיבה. תוך 10 דקות הגמדונים יצרו קשר עם המדריכה, ואח"כ גם אחד עם השני ורצו במרץ רב למלא אחר כל משימה שהיא הטילה עליהם.
סיפור המסגרת כלל שני זחלים, ההופכים לגלמים לקראת הפיכתם לפרפרים, אשר אינם מצליחים לצאת מן הגולם, משום שהזמן תקוע ולא עובר.
בסופו של הסיור הצלנו את העולם והזמן הפסיק לעמוד מלכת.
אפשר לנשום לרווחה.
מאחר ומי ש"ליווה" את הסיפור לאורך כל הדרך היו אותם זחלים בדרך להיות פרפרים, הסיור הסתיים בחוויית תעופה קטנה: כל ילד חובר לרתמת גוף ועל ידי מתקן מיוחד, יכל לעוף בחדר שבראש התערוכה.
מי שלא ראה את הפרצוף של הגמדון מעופף, לא ראה פרצוף מאושר מימיו...
אחרי המוזיאון, נסענו לאכול צהריים עם סבא ולאחר מכן לבקר חברים (מה, אם אנחנו כבר באיזור המרכז, יש לסחוט את העניין עד תום... לא?).
אחר הצהריים היה מופלא.
לשמחתי החיבור בין הילדים היה פשוט וקל, כל מה שהיה צריך הוא לקחת כדור ולרדת לפארק הסמוך לביתם של החברים, ולכל השאר דאגו הילדים.
סביב 20:15 יצאנו הביתה, עייפים ומלאי חוויות מוצלחות. הגמד נרדם מיד, ואני התאמצתי שלא (הצליח לי!).
מחר יום חדש...
עלויות היום:
2 כרטיסים למוזיאון הילדים: 72 ש"ח (הנחה דרך ארגון המורים).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה