קייטנת אמא - היום החמישי: יום של יצירה!

לפעמים יש לי רעיונות כאלה, לא ברורים.
היום היה אחד מאותם ימים...
לסוע באוגוסט לעמק הירדן?
מי המשוגעת שלוקחת את זה על עצמה?
בשעה 9:00 התייצבה אצלנו אחותי, הנושאת דרגת "דודה מצטיינת", ואחרי כמה דקות יצאנו לדרך.
ב 10:15 הגענו לנמל של קיבוץ עין גב, על שפת הכנרת.
מאחר והייתה לנו רבע שעה לחכות, הסתובבנו בין הרציפים, הסתכלנו על סוגי הסירות ויאכטות שעגנו בהם ואפילו ראינו מספנה בפעולה.

בשעה 10:30 היינו הראשונים להכנס ל"נגרייה של סבא יוסי".
הנגריה היא מתחם לא גדול, אבל קסום.
הדבר הראשון שתופס את המבט בכניסה היא המשחקייה המעלפת של המקום.
מתקני טיפוס, חבלים, מדרגות, פינות לבובות ומשחקים שקטים, חורים לזחול בם, קרוסלה מסובבת, והכל הכל מעץ - כל כך מזמין לשחק! (חבל שרק לילדים מותר...).
אחרי ההתפעלות משלל המשחקים,
קיבל את פנינו סבא יוסי, איש חביב ומקסים (שנראה כמו שילוב בין יורם טהר-לב לדני קרמן...) עם חיוך מזמין שהסביר לנו מה אפשר לעשות בנגרייה שלו.


הגמד, שבחר ליצור צעצוע (משאית עם מנוף), הוזמן לשבת ליד השולחן הארוך.
אחת מעובדות המקום הגישה לו את הערכה והסבירה לו כיצד לצבוע את חלקי העץ השונים,  איך לייבש את הצבע והיכן להניח את החלקים הצבועים.

לפינת ההכנה מותר לכל ילד להיכנס עם מלווה אחד. מאחר והיינו הראשונים, נתנו לשתינו לשבת ליד הנגר הצעיר.


יותר מאוחר הבנתי, שחלק מההגבלה של כניסת המבוגרים היא כנראה בעיקר כדי שהם לא יפריעו לילדים לעבוד...


אחרי הצביעה עברנו לחלק אחר של השולחן ובו יוכי ("גברת סבא יוסי") ישבה עם נדב והדריכה אותו איך לחבר את החלקים.
בכוונה השתמשתי במונח "הדריכה".
בנגריה הזו, הילדים מכינים לגמרי בעצמם את הצעצוע: צובעים, משייפים, קודחים, מבריגים, תוקעים מסמרים, מורחים את דבק הנגרים, משחילים...
יוכי ישבה איתו, הראתה לו באיזה פטיש מכים בכפיסי עץ ובאיזה פטיש במסמרי הברזל, הסבירה לו כיצד להפעיל את המקדחה והחזיקה אותה עבורו ישר, או אחזה במסמר שיש לתקוע בצבת קטנה כדי שהנגר המתלמד יוכל לדפוק בעצמו עם הפטיש ללא חשש מעיכת אצבעות.
אפילו כשפתחתי את הגומיה סביב ערימת החלקים הקטנים, ננזפתי על ידיה.
(אני חושבת שהיא יותר אוהבת ילדים מאשר מבוגרים...).

בסופו של דבר היצירה הושלמה - משאית עם מנוף, צבועה למשעי עם מנוף אמיתי מסתובב ומתרומם.
לא היה מאושר מהילד...

סליחה, טעות - לא היה מאושר מהילד, עד שהוא ראה את המשחקייה.
במשחקייה, הוא רץ וקפץ, נתלה וזחל במשך קרוב לשעה.
לבש כובע בצורת מטפחת פיראטים והציל נסיכות ודגים.
כשחבורת ילדים שהיו איתו במקום העלו בחכתם בובה של כלב, החליטו כל הפיארטים מיד שזהו כלב ים...
אין ספק שאחרי עבודה מרוכזת של כמעט 50 דקות, יש יתרון גדול לכך שיש איפה להוציא את כל המרץ האגור.

מהמשחקייה המשכנו לארוחת צהריים ולתחנה היצירתית השניה לאותו היום:
"גליתא"
בגליתא, צפוף והמוני למדי (טוב, אוגוסט אחרי הכל) ועדיין הצוות קיבל אותנו בפנים נעימות.
"איימו" עלינו בהמתנה של כ40 דק', אך כשניגשנו לעמדת ההרשמה לסדנה, וראו שאנחנו עם ילד יחיד וקטן, דאגה לנו המארחת לכניסה מעט מוקדמת יותר (המתנה של כ15 דק' בך הכל).

צמד "הגמדודה" לבשו סינרים ונכנסו להכין פרצופים חמודים משוקולד, ואני זכיתי להפסקה של כחצי שעה.
לאחר גמר היצירה, יש להמתין 10 דקות עד שהיצירות יתקררו ויתקשו, ולכן נכנסנו לראות סרט הסבר שמוקרן במקום ומסביר כיצד מייצרים שוקולד.

משם, יצאנו, כשבאמתחתנו קופסה עם יצירות השוקולד, עוד קצת שוקולד מתנה לסבתא ובעיקר שוקולד על כל האצבעות והפנים.
פחות מחמש דקות לאחר מכן הגמד נרדם וחיוך מתוק (תרתי משמע) נסוך על פניו...
הגענו בחזרה בדיוק בשעה 16:00 לאסוף את הנינג'ה מהמעון.
קסם של יום!


עלויות היום:
הנגריה של סבא יוסי: 90 ש"ח יצירת משחק + 20 ש"ח למשחקייה (25ש"ח למי שמגיע רק למשחקייה ללא בניית צעצועים).
גליתא: 31 ש"ח סדנת יצירה בשוקולד לקטנטנים (במקור 35 ש"ח, יש באתר שלהם קופון הנחה...).